לכאב משמעות שונה לאנשים שונים מתרבויות שונות, לתחושת הכאב מימדים שונים, החושי שכולל עוצמה, סוג ומיקום, המימד הרגשי שכולל את הסבל עצמו, והמימד האנליטי שבא לידי ביטוי בתשומת הלב, העירנות והדרך בה אנו נעים.
נוכחותו של הכאב מצמצמת את המרחב בו אנו חיים. אי היכולת לבצע פעולות בסיסיות שהיו מובנות מאליהן מביא לשינוי בדפוסי התנועה, שינה, מצב הרוח ולבסוף ליכולת לתפקד באופן טבעי. ההגבלה הממושכת כתוצאה מהכאב מביאה לחלק מהאנשים לדאגה לגבי שלמות גופם, ולאחרים – אבל על אובדן תפקוד.
בעולם הרפואה הכאב מוגדר כחוויה תחושתית ורגשית כתוצאה מפגיעה או סכנת פגיעה ברקמת הגוף. חוויית הכאב בגוף מיוצרת על ידי תשתית עצבית ויחסי הגומלין שלה עם סביבת הגוף: מערכת השלד והשריר, מערכת החיסון ומחזור הדם.
בבסיס נמצאים קצוות העצבים השזורים בכל רקמות הגוף והם מופעלים על ידי שינויים מכניים או כימיים. בעור, ברקמות המעטפת ובאיברי הגוף הם פועלים כחיישנים כימיים ומכניים שמעבירים שלל תחושות, רוב האותות מועברים באופן בלתי מודע. לעצבים שפה משלהם בעזרתה האותות שנוצרים עוברים קידוד, מעובדים ומסוננים באופן כזה שמשרת את מערכות הגוף לפקח על שלמותו מחד, מאידך על מוחינו לחוות את המציאות דרך מכלול התחושות – חלקן כואבות.
תחושת הכאב משפיעה על תפקודי המוח באופן ישיר, היא מפעילה מוקדים רבים, למשל עיבוד רגשי, שינה ועירות, תשומת לב ומוטיבציה. השפעות אלו מקבלות ביטוי מובהק בהתאם לעוצמתו ומשכו של כאב. נוכחותו של כאב יוצרת יחסי גומלין עמוקים עם מערכת החיסון ועם הביטוי הגנטי של תאים שונים בגופינו, הוויסות שנוצר מביא לביטוי של מנעד מצבים גופניים ונפשיים, למשל דיכאון או דלקת עצבית.
לסיכום חוויית הכאב היא דבר מורכב. מעבר לתשומת הלב שמופנית לעוצמת ומיקום הכאב היא מכילה רבדים מודעים ולא מודעים שנוכחותם מתעצמת כתלות במשך הזמן בו נוכח הכאב. לפיכך לטיפול יעיל בכאב יש להתייחס למימדים השונים בהם נוכח הכאב, בראשם עומדת עוצמת הסבל.